פורסם לראשונה ב - יום שבת, 27/12/08, 12:42
תומס פרידמן, בעל הטור החשוב והנקרא בעולם (ניו יורק טיימס), כותב בעיתונו ש"צריך לאתחל מחדש את אמריקה".
כל מי שמצוי במערכת יחסים אינטימית עם המחשב שלו, יודע כי פעולת האתחול, זו הדרך הטובה להפטר מבאגים - BUGS טורדניים שתוקעים את מחשבנו חדשות לבקרים, בעיקר הודות לרשלנות על גבול הזדון של מהנדסיו של ביל גייטס.
בלחיצה פשוטה על כפתור ה - RESET, נפתרים 99% מתקיעות המחשב.
אחוז אחד של אוכלוסיית המשתמשים יודע את זה,% 99 לא, ואלה מספקים יופי פרנסה לאוכלוסיה המתרחבת של טכנאי מחשבים, שרוב הידע שלהם מתמצא בשימוש משכיל בכפתור ה - RESET , שיצרני המחשבים בקנוניה עם טכנאי המוצר הזה, דאגו להחביא אותו באופן שרק מתי מעט בינינו מסוגלים למצוא אותו, וגם כאשר גילית אותו, אתה צריך את האצבעות של ALFRED BRENDEL (פסנתרן ידוע), כדי להגיע אליו וללחוץ עליו.
אני חולק על תומס פרידמן, אני חושש שאמריקה (והעולם המתועש), צריכים יותר מפעולת איתחול .
העולם זקוק ל"מייק אובר" יסודי, כזה שבסופו הוא יראה ממש שונה ממה שהוא נראה עכשיו, בעיצומו של המשבר הגדול ביותר שחווינו במהלך חיינו (ואני מכוון למבוגרים שבינינו).
הכלכלה, כך חשבנו, מנווטת על ידי "יד נעלמה*" (סוג של ישות עליונה, שאני אעסוק בה בהמשך).
כך חשב אדם סמיט, וכך האמינו גדולי הכלכלנים ובעקבותיו טיפחו והשתיתו את הכלכלה הקפיטליסטית ככלכלה הדומיננטית במאתיים השנים האחרונות בחלק המתועש של הגלובוס.
אבל, השנה החולפת חשפה את פניה, (המכוערים לכאורה), של היד הנעלמה, ובעלת הזרוע הפתלתלה הזאת התגלתה כטיפוס זחוח, תאב בצע, אגרסיבי וחסר מעוף, שמאיים לכלות אותנו.
לפני שבוע, ביום שישי השחתתי את זמני כהרגלי בקפה הריאלי שלי, (קפה תמר באוף שנקין, המכוער והמופלא בכל בתי הקפה בתל אביב, אבל את מופלאותו רואים רק מתי מעט, אלה שהוארו על ידי סוג של השגחה עליונה, שמסוגלים להעריך קפה ממוחזר, כיעור אבסולוטי, ואנשים שמרוכזים בעצמם, עם זאת הכי מחוברים למציאות שלנו).
במהלך שיחה עם ידידי פיליפ רוזנאו, מתמטיקאי ידוע למדי, משורר ובעיקר פליט יהודי מפולין, רפרפנו במשמעות ובהבדלים בין האמונה בישות עליונה - אלוהית כלשהי, לבין המושג הרווח של ה"השגחה עליונה".
פיליפ איש חכם, אמר משפט, שנחרת בזיכרוני והוא אומר כך: "במקום שבו הישות העליונה-אלוהית הופכת להשגחה עליונה, זה הופך לאמונה דתית", עם כל הרע שממשתמע מזה.
לא אלאה אתכם בנפלאות הדת, שהרי ידוע כי הרבה אנשים טובים וטובים פחות, השחיתו את חייהם בשימוש בלתי משכיל בו, ולעיתם גם קיפחו את חייהם של זולתם ואו את שלהם, מרוב התלהבות ביישום הרעות (משום מה, הקולגות הדתיות שלנו, קוראים לזה מצוות, כלומר, יעני, מעשים טובים, אבל תראו למשל את מצוות הג'יהד, מה בדיוק טוב בו), שנכללות בישומן של מצווות רבות וחשובות של כל הדתות שלנו.
היד הנעלמה הייתה ישות עליונה שכזאת עד לאחרונה. כלומר, היא נהלה את העניינים הכלכליים בעולמנו ברקע, מבלי שדרשה תשומת לב מיוחדת, וראוי לציין שהיא עשתה את זה ממש לא רע.
היא הביא פריחה כלכלית, תרבותית וטכנולוגית, לעולם המתועש ברמות שלא היו ידועות קודם.
חלוקת העושר בארצות המתועשות הייתה הרבה יותר שוויונית מאשר בכל משטר ואו שיטה כלכלית שקדמו לה.
מקומה של הדת נפקד מן המוסדות הדומיננטיים של המדינות שאימצו את המשטר הקפיטליסטי.
חירויות הפרט וזכויות האדם זכו לאמנציפציה כמעט מוחלטת.
האמנות שגשגה בכל המדינות האלה.
אבל משהוא השתבש במאה העשרים.
שרשרת של כשלים כלכליים ערערו את השיטה.
תחילה המשבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, במהלך התמוטטה הבורסה בניו יורק. המשבר התעצם בעקבות ירידה דרסטית בצריכה, ומשבר האמון במערכת הפיננסית וברוב מערכות השלטון .
במחקרים כיום, קיימת הסכמה בין רוב החוקרים שהמנגנון העיקרי שגרם למשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה, נבע בסופו של דבר מאובדן האמון של האזרחים האמריקאים ביכולת של המנגנונים הממשלתיים (הממשל והבנק המרכזי), לעצור את המפולת הפיננסית ולהחיות את הכלכלה שקפאה במידה ניכרת עקב מחנק האשראי שנבע מטעויות הממשל האמריקאי בתחילת טיפולו במשבר, ותגובת הבנקים הגדולים, שעצרו את זרם האשראי וגרמו בסופו של דבר לדפלציה* ולמיתון שנמשך עד לאחר מלחמת העולם השנייה שנסתיימה ב - 1945.
המשברים של שנות השמונים, תשעים ובועת ההייטק ערערו עוד יותר את האיתנות האבסולוטית של הקפיטליזם.
למרות התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים בכל העולם, (השיטה הכלכלית האלטרנטיבית היחידה בחברה מודרנית), קרה משהו לחוסנו של הקפיטליזם, ובמקום ליהנות משליטה מוחלטת בעולם המתועש, התחילו קלקולים בתחומים שונים, שהתבטאו במשברים תכופים, כמו משבר הדות קום, המיתון ביפן ובדרום מזרח אסיה, ולבסוף המשבר הנוכחי, שהתחיל עם המשכנתאות באמריקה, והפך למשבר אוניברסאלי עמוק ואינטנסיבי יותר מן המשבר הגדול של שנות השלושים במאה הקודמת.
מה קרה לקפיטליזם אשר במקום לשגשג לאחר נפילת הקומוניזם, התחיל לקרטע דווקא?
בתחילת הפוסט הזכרתי את המעבר מישות עליונה להשגחה עליונה, והקונוטציה הדתית של הגלגול בין שתי הקונספציות האלה.
אנשי המדע נזקקים לישות העליונה, במקומות שבהם נגמרת היכולת של האינטלקט האנושי להסביר אירועים שמעבר להבנתו.
בשלב מסוים בתהליך היווצרות היקום, יש נקודה כזאת.
מעבר לו, נגמר ההסבר המדעי וצריך לפנות לישות העליונה.
כך עשו גם מייסדי הכלכלה המודרנית, כאשר בנסותם להסביר את התהליכים שמנווטים את הכלכלה ברמות המקרו, נזקקו לישות עליונה כזאת, וכינו אותה "יד נעלמה".
בשלב כלשהו בסוף המאה הקודמת נעלמה היד הנעלמה, והותירה במקומה את ההשגחה העליונה.
כלומר, במקום מנגנון נסתר שמניעיו תעלומה, הכלכלה הופקדה בידי נציגים של דת חדשה, שעיקרה סגידה דתית, עיוורת ואבסולוטית לאייקון של המשטר הקפיטליסטי, הכסף ונציגיו עלי אדמות, הבנקאים ומנהלי הכספים באשר הם.
הכלכלה של העשורים האחרונים נווטה באמצעות ה"השגחה העליונה" הזאת, ונציגיה בקרבנו, הברוקרים ואנשי הפיננסים של וול סטריט והמרכזים הפיננסים בכל העולם המתועש שלנו.
הברוקרים היו כהני הדת של ההשגחה העליונה, אשר בדומה לנציגיו של אלוהים בדתות השונות, חשבו שהם מדברים בשמו ובשליחותו, כאשר הביצועים שלהם ושל קהל המאמינים שלהם, נמדדו במדד יחיד, אבסולוטי-אוניברסאלי, והוא הבעלות על הכסף ובעיקר כמות כסף.
הכלכלנים קיבלו מנדט לנהל את העולם המודרני.
בוגרי מכוני הכלכלה של האוניברסיטאות המובילות באמריקה ואירופה, ניהלו את העולם וכפו על מדינות שלמות, בעיקר בעולם השלישי לנהל את העניינים שלהם על פי מודלים כלכליים, שהומצאו במעבדות שלהם ומעולם לא עברו שום בדיקה אמפירית, כמקובל בכל דיסציפלינה מדעית אחרת.
ניהול העולם הקפיטליסטי, הופקד בידי מנהלי כספים, בוגדי אותם אוניברסיטאות, שבחרו בקריירה מעשית ולא השלימו את לימודיהם עד לפסגה המיוחלת, לצירוף המלכותי כמעט של P גדולה, h קטנה ו -d קטנה, הלא הוא ה - Phd המיוחל, ממכון יוקרתי כמו MIT, PRINCETON, OXFORD, CAMBRIDGE, YALE ואחרים.
מוצר כילאיים כזה, של MIT מבוסטון, זרע חורבן והרס בכלכלה הישראלית, באמצעות הפרטה לדעת של כל נכסינו הלאומיים והעברתם לקבוצה נבחרת של אנשי עסקים שנהיו בזמן קצר לאוליגרכים והפכו את המדינה לאוליגרכיה, שנשלטת על ידי ההון והשלטון (הממסד הפוליטי), התאומים הסיאמיים של מערכות אוליגרכיות, בדומה ל"ידידתינו" הגדולה מן הצפון, ה"דיקטטורה האוליגרכית הרוסית", שמנוהלת על ידי דיקטטור אופורטוניסט, תאב שלטון ונושא פוטנציאל הרס עולמי שמתקרבים לאלה של דיקטטורים כמו היטלר וסטלין.
כדי להאיץ את תהליך ההשתלטות של האליגרכים על המשק הישראלי, בוגר MIT שלנו, נתניהו, הפקיד את כספי הפנסיות של כולנו בידם.
אלה, שלא בדיוק עשו אותם באצבע, עשו לו אצבע משולשת, והשקיעו את כל הכסף שלנו בבנייתם של בתי קזינו בלאס- וגאס, ומשכנות לעשירי העולם במנהטן שבניו יורק ובמוסקווה, שכן הם העריכו, ששם ירויחו יותר כסף.
כך זלגו כספי הפנסיה שלנו לערבות אמריקה הרחוקה, ורחובותיה האפורים משו של הבירה הרוסית, והפכו לאבקת פיות מנצנצת, שצריך פיה מוצלחת הרבה יותר מזו של פינוקיו, כדי להפכם בחזרה לכסף.
מדינות העולם השלישי, בעיקר מדינות אפריקה, למרות שפע המשאבים שברשותם, הפכו לשממה פיננסית. מנהיגיה המושחתים רוקנו את קופותיהם, בחסות בעלי חליפות שלושה החלקים של הוגו בוס וארמני מן הבנק העולמי, ואגב כך, יצרו בעיה דמוגרפית הרסנית נוספת, ההגירה מן העולם השלישי צפונה, שמאיימת בעוד היבט להמיט שואה (פוליטית, חברתית ודתית) על המדינות העשירות בעולם, אלה שהתעשרו בעיקר מניצול ציני של המשאבים על פני הגלובוס.
המגמות האלה, שנפרסות על פני כמה עשורים בלבד, נעשו כולן בחסות ה"השגחה העליונה", והדת החדשה שהיא יצרה עבורנו, וכהני הדת החדשה, הכלכלנים ומנהלי הכספים, או הברוקרים של וול סטריט.
אבל היד הנעלמה, או אותה ישות עליונה, שנמצאת אי שם תמיד ברקע, החליטה שדי לה עד כאן, והכריזה מלחמת חורמה בהשגחה העליונה ובדת החדשה, שעיקרה התבטא הלכה למעשה, בסגידה המוחלטת לכסף.
היא משיבה מלחמה בשם מאפיין דומיננטי חשוב בחוויה שלנו, והוא נטייתו של היקום להתנהל על פי כללים פונקציונאליים, שאין להן קשר של ממש לרציונל האנושי, שנוצר גם הוא ככלי פונקציונאלי, עם יעוד שאינו קשור במאומה לעולם הערכי - תרבותי, שבנינו, כדי לנסות ולהבין, מה בעצם אנחנו בני האדם מחפשים על פני הגלובוס.
לפונקציונאליות הזאת אין כל קשר למושגים ערכיים של טוב ורע, חשוב או זניח.
הוא כל כולו מתמצא במדד של יעילות אוניברסאלית, שתכליתה לא תמיד ברור לנו.
אמחיש את הרעיון הזה באמצעות ספרו המופלא של קורט ווניגוט המנוח, יוצרו של הספר החשוב, "בית מטבחיים חמש", ועוד יצירות מופת שראוי שיקרא כל אחד מאתנו.
המדובר בספרו, "הסירנות של טיטן", שבו כל הציביליזציה האנושית נוצרה על ידי כמה חייזרים אלמוניים, שחלליתם נתרסקה על הירח TITAN, וכדי לתקנה, הם נזקקו לחלק חילוף, שלמענו יצרו את האבולוציה על פני כדור הארץ. בדרך זו נחסכו כמה מיליוני שנות המתנה, שהיו נזקקים לו, אילו ביקשו להמתין לחלק החילוף הזה, שישלח אליהם מכוכב האם, המרוחק מיליונים רבים של שנות אור ממקום ההתרסקות, על פני הירח של כוכב הלכת שבתאי.
אז זו היא פונקציונליות. היא אבסורדית במדדים של הרציונל האנושי, היא אינה כפופה לו, וההיגיון של התהליכים בו, מושתתות על הישות העליונה, ולא ההשגחה העליונה, שהוא קונספט אנושי לגמרי, המכיל את המגבלות של המוח שלנו.
הסבריו של דרווין להתפתחות עולם החי (האבולוציה), הם הסבר פונקציונאלי. לפיו מטרתו של כל פרט בעולם החי, להוביל את הגנים שלו על פני סקלה נצחית לעבר עתיד שאינו ידוע לו, וידוע, אם בכלל, רק לישות הזאת, ובינתיים, אנחנו בני האדם, צריכים לסמוך עליו, שיעשה את העבודה עבורנו, בלי להשמיד אותנו.
למה אני דן כל כך הרבה באספקטים של התיאוריות הפונקציונאליות?
משום שאני חושב שהמשבר הכלכלי שמונח לפתחנו ניתן להבנה באמצעות התיאוריה הפונקציונליסתית.
הכלכלה הקפיטליסטית של העשורים האחרונים איימה להרוס את הגלובוס, באמצעות הצריכה המוטרפת שהייתה התוצאה העיקרית של ההשתוללות נטולת הרסן של ה"השגחה העליונה" והדת החדשה, שמאמיניה סגדו לעגל הזהב החדש, הכסף.
מרבית התושבים של המדינות המתועשות, צרכו משאבים (נניח אנרגיה), פי עשרות ומאות ממה שכדור הארץ שלנו יכול לספק לאורך זמן בעתיד, ללא הרס תשתיות שבלעדיהן, החיים על פני כדור הארץ יהפכו לבלתי אפשריים למרבית היצורים שחיים בו.
ההתנהגות הצרכנית שלנו בעת האחרונה, לא הייתה פונקציונאלית, ואיימה להרוס את המרקם העדין שבין היכולות של כדור הארץ לתת, ובין מה שאנחנו, בני האדם, רצינו ליטול ממנו.
היד הנעלמה מתערבת כעת כדי לעצור את התהליך ההרסני של הרס הגלובוס.
המשבר הכלכלי שאנו חווים כעת, היא מלחמתו של הישות העליונה בהשגחה העליונה.
אבל לפני שאני נכנס למשמעויות של המלחמה הזאת, וההערכות כיצד היא תסתיים מבחינתנו, אני רוצה לדון בפן נוסף של התמורות הטכנולוגיות שאפשרו לדעתי את התפתחותה של הדת החדשה, הדת של הכסף.
השליש האחרון של המאה העשרים, מתאפיין במהפכה חשובה שלא נגעתי בה עד כה.
זו המהפכה שטכנולוגית המחשב, בישומה האינטנסיבי במערכות השליטה שלנו, הנחילה לנו.
השליטה של המחשבים בעולם הפיננסי שלנו הייתה מוחלטת.
למעשה, חלקו הדומיננטי של העולם הפיננסי התקיים בתוך מערכות מחשוב, שהיו קשורים ברשתות כלל עולמיות, בכל הארצות על פני הגלובוס.
מה זה מדד נסד"ק בעצם?
מספרים שנפלטים מדי זמן קצוב מתוך סבך המחשבים ששולטים על הבורסה בניו יורק.
איך נקבע מחיר הנפט, ואו מחירם של כל הקומודיטיס שנסחרים בעולמנו?
באמצעות מספרים שנפלטים ממחשבי הבורסות בעולם ובאמריקה, שמוזנות בפקודות קניה ומכירה של הסוחרים הפעילים בשוק הזה.
איך נקבע עושרו של מאן דהוא?
באמצעות מספרים שנפלטים ממערכות מחשוב שאוגרות את הנתונים, הדינמיים יש לציין, של אותו אדם, במוסדות פיננסיים על פני הגלובוס.
אבל אליה וקוץ בה.
העושר החדש הזה, על צגי המחשבים, בעצם מעולם לא תורגם לכסף ריאלי.
אני אשאל שאלה היפותטית.
מה היה קורה אילו כל בעלי הממון הגדולים, היו מתבקשים להציג את מרכולתם הלכה ומעשה, כלומר בג'ובות אמיתיות, כאלה שבהם, אנחנו ההדיוטות, קונים את המצרכים שלנו בסופר?
כמה קרונות רכבת היו מכילים את אוסף השטרות של ביל גייטס נניח?
כמה סבלים, מנופים, מנהלי עבודה, אנשי בטחון, בתי דפוס, מנהלי חשבונות, שוטרים, ומי לא, היו מועסקים במטלה פשוטה לכאורה, של הצגה קבל עם ועדה של כל השטרות ששייכים בעולמנו לביל גייטס?
מה היה קורה, אילו כל הביל גייטסים היו מתבקשים להציג את כספם ברבים סימולטנית?
האם כל השטח של מדינת ישראל היה מספיק לתצוגה האמורפית הזאת?
הרי בעצם מדובר במטלה סיזיפית, שכן עד שהיו גומרים לאסוף, (ולהדפיס - מעולם לא נבדק המתאם בין הכסף על צגי המחשבים, ובין הכסף הממשי), את כל השטרות, ערכם היה משתנה, והיה צריך להוסיף או לגרוע, הכל בהתאם לנטיות הבורסות בעולם באתו יום, ולמעשה, למטלה הזאת אין סוף מעשי, היא בעצם, פשוט אינה אפשרית. היא בעצם אבסורד.
זה האבסורד שהדת החדשה של הכסף הנחילה לעולמנו.
זו הדת החדשה, שהמקדשים שלה לא התקיימו בשום מקום ריאלי בעולם שלנו, אלא בעולם הווירטואלי על צגי מחשבים וכהני הדת שישבו מולם ושחררו מנטרות של קניה ומכירה, שבמצטבר מזכירות לא במעט, את המנטרות של נזיר טיבטי בלהסה שבהרי ההימלאיה.
האם ביל גייטס, משפחתו המורחבת, כל חבריו, וגם העוזרת, היו יכולים לעשות שימוש מעשי בכל הכסף שצברו?
איני חושב כך.
אז מה זה היה בעצם?
לשם מה נאגרו על ידי מספר מצומצם של אנשים הכמויות האדירות של כסף, שהיו מספיקות, אילו הן היו קיימות באמת, לכלכל את כל עניי הגלובוס כמעט לנצח.
כי המספרים שייצגו את עושרו של מאן דהוא בעולם הווירטואלי ההזוי הזה, היו בעצם תארי האצולה של אצולת סוף המאה העשרים וזו שבעקבותיה.
הטכנולוגיה שאפשרה את האבסורד המגלומני הזה, היא טכנולוגית המחשב, ולא בכדי הנביא של הטכנולוגיה הזאת הוא אינו אחר מאשר ביל גייטס, שבעושרו המופלג השתמשתי כדי להמחיש את גודל האבסורד.
כיצד תסתיים מלחמתה של היד הנעלמה בהשגחה העליונה?
למי שהגיע עד הלום, (אני מת עליך), אני מבטיח תשובה בעתיד הקרוב, שכן אם לא אפסיק לכתוב כעת, אהיה עסוק כל כך בהליכי הגירושים שלי, שבכל מקרה לא אוכל לפנות מספיק זמן כדי לכתוב אותו.
*דפלציה- ההפך מאינפלציה, תהליך של ייסוף הכסף, יש הטוענים כי התהליך הזה הרסני מתאומו, האינפלציה.
**למעשה מדובר בכוחות השוק, שמפעילים על פי התיאוריה את הכלכלה באופן עצמוני
נ.ב – היום, 27 לנובמבר, 2010.
שנתיים עברו מעת שכתבתי את הכיתוב למעלה.
המשבר הכלכלי, זה שהוספד יותר מפעם במהלך השנים, עדיין מתעתע בנו. אירלנד קורסת, איסלנד עשתה זאת, מדינות מזרח אירופה עניות כמו בעת המשטר הקומוניסטי, יוון פשטה רגל, פורטוגל בדרך, אמריקה ממשיכה להוזיל את המטבע שלה וגורפת חובות מעל ומעבר לכל הגיון כלכלי ואו מוסרי גם כן.
האם צדקתי, ומדובר במהפכה ולא במשבר חולף? אני חושב שהיום, יותר מאשר אז, אני יכול לקבוע בנחרצות שאנחנו בעיצומה של מהפכה שהשלכותיה יהיו לא פחות דרמטיות מזו של המהפכה הצרפתית במאה השמונה עשרה.
איך נצא משם?
אין לי מושג, כמו שאין למומחים גדולים הרבה ממני.
אני מקווה שהעולם שיוולד מתוך המהפכה הזאת יהיה צודק יותר ושפוי יותר מן העולם שהכרתי.
ובפן הישראלי:
לכאורה המשבר לא נגע לנו.
האמנם?
למי שרוצה לראות את עתידנו בעוד כשנה, הנה קישור לכתבה בדה מרקר: אירלנד - איש עסקים, אמן, סופר וקומיקאי מספרים איך נראים החיים במדינה בקריסה.
כל אשר צריך הקורא, זה להחליף את המילה אירלנד בישראל ויקבל תחזית מדויקת.
הקישור לכתבה בדה מרקר :
כותב, מבקר ומייחל.
